הקפאת ביציות אלקטיבית - סיפור על בחירה, יוזמה, אקטיביות והגברת עצמאות

מאת פרופ' פואד עזאם, מנהל מכון הפוריות, איכילוב

הטכנולוגיה שהביאה לכדי הבאת התינוקת הראשונה שנולדה מביצית שהוקפאה, הופשרה והופרתה, היא היום בת יותר מ-30 שנה. אולם, נושא הקפאת ביציות הפך מפרקטיקה ממשית למוסכמה חברתית רק בשנים האחרונות ממש.

כיום, כל אישה המעוניינת לשמר פריון באמצעות הקפאת ביציות עוברת תהליך זהה למחזור טיפול ההפריה החוץ גופית. היא מתחילה בטיפול להשראת הביוץ וגיוס הזקיקים, הכולל קבלת תרופות המחקות במבנה ובפעילות שלהן את הגונדוטרופינים (FSH, LH) ונדרשות למעקב סדיר ביחידה להפריה חוץ גופית. החלק הראשון בטיפול נועד לגייס מספר רב ככל הניתן של זקיקים/ ביציות. כאשר האחרונים מגיעים לגודל הנדרש, בשילוב תרופות אחרות, האישה נוטלת זריקה שתפקידה לגרום לביוץ מתוזמן שלאחריו. כ-36-40 שעות לאחר מכן, מתבצעת שאיבת ביציות. בשלב הזה הביציות מועברות למעבדה האמבריולוגית ונשמרות בתנאי הקפאה עד אשר תבקש האישה להפשירן ולהפרותן.

שימור פריון סוציאלי הוא פועל יוצא של מגמה גלובלית של דחיית גיל הילודה בעולם המערבי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קיימת מגמת עלייה בגיל אמהות בלידה ראשונה, המשתקפת גם בעלייה הדרגתית של גיל הנישואין. הבחירה לדחות את גיל הילודה היא תולדה של שיקולי לימודים, קריירה, בחירת בן זוג ומגמות סוציו-דמוגרפיות אחרות. לאור הקשר בין גיל האישה לאיכות הביצית ולרזרבה השחלתית, דחיית גיל האימהות מסיטה את אוכלוסיית הנשים לטווחי גיל שבהם פוטנציאל הפריון מופחת.

הטכנולוגיה להקפאת ביציות היא חיונית ביותר. היא מאפשרת שימור פוטנציאלי של הריון בריא, כזה שנבט מביציות צעירות יחסית, בגיל מאוחר יותר לנשים באינדיקציה רפואית אך גם שימור ביציות מבחירה, גם ללא האינדיקציה רפואית. והנה, החוק במדינת ישראל מאפשר שימור פריון מסיבות שאינן רפואיות ונכללות בקריטריוני ההכללה. נשים אלו יכולות לעבור מספר שאיבות עד להשגת 20  ביציות (נייר העמדה של החברה הישראלית לחקר הפריון).

באפל ובפייסבוק כבר הבינו - שימור פריון "מבחירה"

הרעיון שעומד בבסיס הטיפול בשימור פריון "מבחירה" הוא לא פחות ממהפכני. הוא שובר דוגמות חברתיות ישנות ועשוי להשקיט את דאגתן העיקשת של אמהות ובנות משפחה רבות בנוגע לתכניות המשפחתיות של ה"רווקות המתבגרות" במשפחה. זאת בעיקר בשל האפשרות לאפשר לנשים לדחות את הולדת הילדים ולהימנע מהאובדן הקריטי הצפוי בשיעורי הפריון מעל גיל 35.

ואכן, במידה רבה מאוד הדבר התרחש ואנו, צוות היחידה להפריה חוץ גופית שמקבל מטופלות בעיר הרווקים והרווקות בישראל, עדים לכך. בעיר שבה שיעור הנישואין וגיל הולדת הבן הראשון הוא הגבוה ביותר בישראל, אנו רואים את השינוי לנגד עינינו.

יתרה מכך, חברות ענק כגון אפל ופייסבוק הצהירו לא מזמן על כיסוי העלויות של הקפאת ביציות לנשים העובדות בחברה, זאת על מנת שיוכלו לדחות את הקמת משפחה מסיבות של קריירה.

כפי המסתמן ממחקרים, הסיבה המרכזית לבחירתן של נשים לנקוט בתהליך הקפאת ביציות אלקטיבית היא העדר בן זוג, זאת הואיל ורובן הגדול מעדיפות שימור ביציות על פני עוברים שברובם הופרו על ידי זרע תורם. נראה שנשים רוצות את ההזדמנות להפוך לאמהות בתוך מערכת יחסים תומכת ארוכת טווח, וזו הסיבה העיקרית לבחירתן בהליך הקפאת ביציות (Lockwood & Baldwin et al, 2015, Johnson, 2015). גם מחקרים באירופה מראים שהיעדר בן זוג היא הסיבה השכיחה ביותר לשימור פריון באמצעות הקפאת ביציות. הנשים שכיום מבקשות להקפיא ביציות הן באופן מובהק כאלו המחויבות למודל האידיאלי קונבנציונלי של משפחה. הריון באופן טבעי, עם בן זוג, היתה הדרך הרצויה שבה הנשים חשבו להפוך לאמהות, בעוד שתרומת זרע היתה השיטה המדורגת בעדיפות נמוכה כמוצא אחרון. בהקפיאן ביציות, הן האמינו שקנו לעצמן זמן וראו בעלות ובסיכונים הכרוכים בתהליך ככאלה ששווה לקחת אותם.

רוצות לשמר פריון וללדת בגיל מאוחר? הקפיאי ביציות

נשים בנות 30 ומעלה יכולות כיום לעבור הליך של מחזור טיפול IVF ושאיבת ביציות והקפאתן, כדי לנסות ולהרות בזמן שיבחרו.

נשים בנות 41-30 זכאיות לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית למטרת שאיבת ביציות והקפאתן כדי להרות וללדת בגיל מאוחר יותר. על פי חוק, אישה יכולה לעבור עד ארבעה מחזורי טיפול או להגיע ל-20 ביציות לכל היותר (המוקדם מביניהם).

כידוע, עם הגיל, הרזרבה השחלתית ואיכות הביציות פוחתת. גיל האישה הוא הפקטור המשמעותי ביותר המשפיע על הפריון, לכן עדיף לא להגיע מאוחר מדי להחלטה על שימור פריון.

ניתן גם להקפיא עוברים מבחירה

אישה יכולה לפי בחירתה לבחור להקפיא עוברים אך יש לזכור כי דבר זה מחייב שימוש בזרע/ בנק זרע או בן זוג בהסכמה. חשוב להדגיש כי שימוש בזרע בן זוג הופך את החזקה על העוברים לשני בני הזוג, ובמקרה של סירוב עתידי מצד בן הזוג, לא ניתן יהיה להשתמש בעוברים.

תהליך הקפאת ביציות

תהליך הקפאת הביציות כולל גירוי שחלות לייצור ביציות באמצעות זריקות שניתנות במשך כשבועיים עד להשגת זקיקים גדולים ובשלים; בדיקות אולטרסאונד ובדיקות דם לצורך מעקב והתאמת המינון התרופתי; ולבסוף, שאיבת הביציות (Ovum pickup) בחדר ניתוח ביחידת ההפריה החוץ גופית. לאחר השגחה קצרצרה, בתום הפעולה, משתחררים הביתה לפעילות רגילה.

הביציות עוברות תהליך שנקרא ווטריפיקציה - בעברית "זיגוג". מדובר בשיטת הקפאה מהירה של הביציות בטמפרטורה של מינוס 176 מעלות. באמצעות שיטה זו הופכת הביצית המוקפאת באופן מיידי לתא מוצק דמוי זכוכית, אך ללא היווצרות גבישי קרח.

בעתיד הקרוב או הרחוק, כשהרצון ואפשרויות האימהות ישתלבו, הביציות שנשמרו בהקפאה וחיכו לשעת הכושר יופשרו והאישה תעבור הפריה חוץ גופית (IVF).

שיעורי ההצלחה

הספרות מצביעה על שיעור הריון של 7% לביצית מופשרת, ובידיעה ששיעור העוברים התקינים כרומוזומלית (אאופלואידים) הוא כ-60% מתחת לגיל 35, כ-50% בין גיל 35 ל-37, כ-35% בין גיל 38 ל-40, ניתן להמליץ על יעדי טיפול המותאמים לגיל האישה. הסיכויים המיטביים להשגת הריון מביציות שנשאבו והוקפאו הם בנשים עד גיל 35. ככל שגיל האישה עולה, נדרש מספר גבוה יותר של ביציות מוקפאות להשגת לידת חי.

מחיר הקפאת ביציות  

חשוב להדגיש כי בשלב זה קופות חולים לא מממנות את התהליך ויתרה מכך, אינן מממנות מעקב זקיקים ובדיקות דם. במכון הפריון ב"איכילוב" תשלם אישה 11 אלף שקל עבור שני מחזורי טיפול או השגת 20 ביציות בשאיבה הראשונה. הביציות המוקפאות נשמרות בתחילה לפרק זמן של חמש שנים ולאחר מכן יש תוספת תשלום עבור המשך ההקפאה בהתאם לתעריף משרד הבריאות.

האם קיימת סכנת גירוי יתר שחלתי (OHSS)

הסיכוי לתסמונת גירוי היתר השחלתי הוא קטן במיוחד, זאת בזכות פרוטוקול הטיפול שבו משתמשים בדיקפפטיל במקום אוביטריל להבשלה הסופית של ביצית לפני השאיבה.