מחקר ישראלי מזהיר מטיפול ביוד רדיואקטיבי בחולות סרטן בלוטת התריס בגיל הפוריות

נשים בגיל הפריון החולות בסרטן בלוטת התריס צריכות להיות זהירות לגבי טיפול ביוד רדיואקטיבי. כך מעלה מחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי "איכילוב" בתל-אביב, שמצא שלאחר שלושה חודשים מקבלת הטיפול יש עדות לפגיעה בשחלות.

המחקר בוצע על ידי ד"ר איריס יעיש מהמכון האנדוקריני, בשיתוף עם פרופ’ פואד עזאם, מהיחידה להפריה חוץ-גופית ועם צוות רופאי מכון הקרינה בבית החולים "איכילוב".

"ממצאים אלו צריכים לשמש תמרור אזהרה לרופאים בעת שהם שוקלים טיפול ביוד רדיואקטיבי לנשים בגיל הפריון"

החוקרים ביקשו לבחון את העתודה השחלתית של נשים שטופלו ביוד רדיואקטיבי כשחלו בסרטן בלוטת התריס. זאת, על ידי מדידה של רמות ההורמון האנטי-מולריאני (Anti-Müllerian Hormone - AMH) בדם. ההורמון משמש סמן לעתודת ביציות.

במחקר השתתפו 30 נשים לפני גיל המעבר בין הגילאים 20 ל-45, שקיבלו טיפול באמצעות יוד רדיואקטיבי. כל 30 הנשים דיווחו על וסת סדירה לפני הטיפול. 19 מהן היו אימהות לילדים. החוקרים העריכו את רמות ה-AMH בדם בתחילת המחקר, וכל שלושה חודשים עד לשנה לאחר הטיפול.

פרופ' קרן תורג'מן (צילום: "איכילוב")

ממצאי המחקר הראו, כי מינונים גבוהים של יוד רדיואקטיבי (מעל 30 מילי-קורי) פגעו ברמת ה-AMH, שכן נצפתה ירידה של 45% ברמות AMH שלושה חודשים לאחר הטיפול. אמנם לאחר נקודת השפל הזו נראתה התאוששות, אך בתום שנה מהטיפול רמות ה-AMH עדיין לא חזרו לערכי הבסיס.

בחינת תת קבוצה קטנה מקרב הנשים במחקר שקבלו מנה שאיננה עולה על 30 מילי-קורי של יוד מעלה את האפשרות, כי פגיעה זאת אינה מתרחשת במינונים הקטנים.

"זהו המחקר הראשון מסוגו שבדק את השלכות הטיפול ביוד רדיואקטיבי על עתודת תפקוד השחלות. כאשר מספר גדל והולך של נשים בגיל הפריון מאובחנות כחולות בסרטן בלוטת התריס, ממצאים אלו צריכים לשמש תמרור אזהרה לרופאים בעת שהם שוקלים טיפול ביוד רדיואקטיבי לנשים בגיל הפריון", הסבירה פרופ’ קרן תורג'מן, רופאה בכירה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי איכילוב.

לדבריה, "לחולות סרטן בלוטת התריס בסיכון נמוך אין כל יתרון הישרדותי מהטיפול ביוד ומנגד, הוא עלול להזיק לפוריות שלהן ולהביא להקדמת גיל המעבר".