חדשות

ביל גייטס וג'ף בזוס תרמו חצי מיליון דולר למחקר ישראלי בתחום האלצהיימר

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, "הדסה" ו"שערי צדק" זכו במענק למחקר שיזהה סיכון לאלצהיימר באמצעות בדיקת דם

"מדגימת דם פשוטה נוכל ללמוד הרבה יותר על מצבו הבריאותי של האדם שחלה ולתת לו טיפול מקיף יותר בהתאם להתפתחות הזיהום בגופו". צילום: אילוסטרציה

פרופ' יובל דור וד"ר רות שמר מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, יחד עם רופאים בכירים מ"שערי צדק" ו"הדסה", זכו במענק של חצי מיליון דולר למחקרם העוסק בזיהוי מוקדם של אלצהיימר באמצעות בדיקת דם. את המענק העמידו לרשותם שתי קרנות שבראשן עומדים מי שנחשב לאדם העשיר ביותר בעולם כיום, ג'ף בזוס מ"אמזון" וביל גייטס, אחד משלושה עשירי תבל, מייסד "מיקרוסופט".

עבודתם של החוקרים  עוסקת באפיון מקטעי דנ"א חופשי בדם ובניסיון לרתום מקטעים אלה לאיתור מוקדם של מחלות.

במחקר השתתף גם פרופ׳ בן גלזר מהמרכז הרפואי הדסה והוא בוצע בהובלת רופא מהמרכז הרפואי שערי צדק, ד"ר עשהאל לובוצקי, שעבודת הדוקטורט שלו עוסקת בהיבטים נוירולוגיים של השיטה שפותחה ובפרט בזיהוי מוקדם של אלצהיימר, גידולים סרטניים וגרורותיהם.

ד״ר לובוצקי מסר: "בגופנו למעלה ממאתיים סוגים של תאים שונים וכאשר תאים אלה מתים, הם משחררים מקטעי דנ"א חופשי לזרם הדם. על ידי עריכת ביופסיה נוזלית - כלומר בדיקת דם ואנליזה ייחודית שלה - ניתן לגלות מידע רב על מקור התאים שמתו.

"במעבדה ניסינו לאפיין לא רק את הרצף הגנטי אלא גם שכבת בקרה נוספת על גבי הדנ"א, מה שמכונה אפיגנטיקה, על מנת שנוכל למצוא סמנים ייחודיים מאיזה סוג תא ומקטע דנ"א הגיע - למשל, מתא שמקורו במוח או בכבד - וכך לאתר באיזו רקמה יש תמותה מוגברת".

ריצוף גנטי ואבחון מוטציות בדנ"א מספקים כיום תמונת מצב מעמיקה לגבי מחלות גנטיות רבות ומאפשרים לאבחן, עוד בשלבים מוקדמים, מחלות רבות. תחום מחקר חדשני הצובר תאוצה הוא העיסוק בדנ"א החופשי בדם. מתברר שאותם מקטעי דנ"א בדם יכולים לתת מידע נוסף ומשמעותי על מצבי בריאות וחולי של אנשים שונים.

המחקר בחולי אלצהיימר כלל גם דגימות דם מאנשים שלא היו חולים באלצהיימר בזמן נטילת הדם. החוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כי בבדיקות הדם שניטלו חודשים רבים בטרם הופעת סימני המחלה נמצאו רמות גבוהות באופן מובהק של מקטעי דנ"א שהגיעו מנוירונים או מתאי מוח אחרים. מכאן החל פיתוחה של בדיקת דם לאיתור אנשים הצפויים לפתח אלצהיימר בעתיד.

אלצהיימר היא מחלה מוחית המשפיעה על הזיכרון, התפקוד המוטורי ולבסוף על התפקוד היומיומי. העלייה בתוחלת החיים בעולם המערבי הפכה מחלה זו לאחת הבעיות הקשות שעימן מתמודדות משפחות רבות. על אף מאמצים רבים שמושקעים כיום, טרם נמצאה תרופה  שתשיג ריפוי של המחלה הניוונית.

הבעיה הקשה במציאת תרופה היא שאבחון המחלה כיום מושג רק  בשלב מאוחר יחסית בהתפתחותה, לאחר שכבר נגרם נזק משמעותי למוח. על כן, אבחון מוקדם של המחלה הוא בבחינת צורך קריטי לפיתוח תרופות. יש לציין כי כיום אין כלי יעיל לאבחון המחלה בשלב מוקדם.

קרן ביל ומלינדה גייטס היא הקרן הפרטית הגדולה בעולם עם אחזקות של יותר מ-50 מיליארד דולר. בשנת 2018, בעקבות מחלתו של אביו, הכריז ביל גייטס על תרומה של עשרות מיליוני דולרים לפיתוח כלים מוקדמים לאבחון אלצהיימר.

על רקע זה הודיע ה-Alzheimer's Drug Discovery Foundation בסיוע קואליציה של נדבנים ובראשם ביל גייטס, יחד עם לאונרד לאודר, ג'ף בזוס ואילי הון נוספים, על תחרות בינלאומית למענקי מחקר לפיתוח שיטות אבחון מוקדם לא פולשניות לאלצהיימר.

לאחר שהתקבלו מאות הצעות מחקר מכל העולם, הודיעה הקרן השבוע על הזוכים במענק היוקרתי וביניהם מחקרם של ד״ר שמר, פרופ׳ דור וד"ר לובוצקי. יותר מ-300 הצעות מחקר הוגשו לתחרות.

בנוסף למענק מקרן ביל גייטס, זכה ד"ר לובוצקי באוגוסט גם בפרס חדשנות בחקר הסרטן (Sivartsen Prize) מטעם האוניברסיטה העברית בזכות גילויים בעבודתו על מקטעי דנ"א חופשי בדם כסמנים לסרטן.

בצוות הישראלי חוקרים ודוקטורנטים רבים ומטרתו להגיע לאבחון מוקדם של מחלות ופתולוגיות מסוגים שונים. לצורך כך נוטל הצוות דגימות דם רבות במהלך בדיקות דם שעוברים מטופלים ואנשים בריאים כדי לערוך עליהן אנליזה אפיגנטית.

"אם נוכל לאפיין אצל אנשים בריאים מהי הרמה הממוצעת של מקטעי דנ"א שמקורם מהמוח למשל, ואילו אצל אדם אחר נגלה שיש רמה גבוהה יותר באופן מובהק מהממוצע - ממצא זה יכול להעיד על פתולוגיה מוחית. החלום הוא שאדם יוכל לתת בדיקת דם רגילה שבה יהיה אפשר לאתר חריגות מטווח הנורמה ולדעת באיזו רקמה מתרחש תהליך פתולוגי. כעת אנו אוספים כמה שיותר מידע וממשיכים בכיוונים שונים במחקר המדעי", הודיע צוות החוקרים.

נושאים קשורים:  אלצהיימר,  ביל גייטס,  ג'ף בזוס,  ד"ר עשהאל לובוצקי,  פרופ' יובל דור,  ד"ר רות שמר,  אבחון אלצהיימר,  חדשות,  ריצוף גנטי
תגובות