דעות

בריאות הציבור בישראל בראי מגיפת הקורונה – התמונה הרחבה

רשויות הבריאות בסין עדיין לא מדווחות מידע חיוני ולנוכח אי הוודאות, מערכת הבריאות צריכה להיערך לאפשרות המחמירה יותר של מחלה מפושטת העלולה לשבש את מהלך החיים התקין בישראל ואף לעלות בחיי אדם

היערכות צוות רפואי ב"שערי צדק" עם בואה של אזרחית סינית החשודה בהידבקות בנגיף הקורונה. 27 בינואר, ירושלים. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

כולנו מכירים את האימרה: "מרוב עצים לא רואים את היער". כל יום אנו מוצפים בחדשות על נגיף הקורונה החדש. חשוב להרים את הראש ולהסתכל על התמונה הרחבה. הפרטים חשובים ולא לחינם נאמר שאלוהים (והשטן) טמון בפרטים הקטנים.

היערכות טובה למגיפה מחייבת איסוף מידע מדויק בשלבים מוקדמים באמצעות חקירה אפידמיולוגית. לצערנו, כרגע רב הנסתר על הגלוי בהתייחס למידע מדויק על נגיף הקורונה החדש. למרות שעבר למעלה מחודש מאז הדיווח הראשוני על תחלואה בנגיף החדש ודווחו כבר עשרות אלפי מקרים מאומתים ולמעלה מאלף נפטרים, עדיין רשויות הבריאות בסין לא דיווחו מידע חיוני.

החקירה צריכה לספק מידע מהימן לצורך פעולה אודות התפלגות מקרי התחלואה והתמותה על פי גיל, מין, גורמי סיכון ומאפיינים קליניים. החקירה יכולה לסייע בהבנת מנגנוני ההעברה ותקופת המידבקות. ישראל היא מדינה מובילה ביכולת מקצועית בחקירה אפידמיולוגית והיערכות למגיפות. בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית הכשרנו בעבר צוותי רפואה ובריאות הציבור מסין בחקירה אפידמיולוגית ומענה למגיפות ומצבי חירום בבריאות הציבור. בקורסים לימדנו: היו נכונים, היו גמישים (Be prepared, be flexible).

לנוכח אי הוודאות, משרד הבריאות ומערכת הבריאות בישראל צריכים להיערך לאפשרות המחמירה יותר, של מחלה מפושטת שעלולה לשבש את מהלך החיים התקין בישראל ואף לעלות בחיי אדם. בצדק רב הכריז משרד הבריאות על מחלה מידבקת מסוכנת, בהתאם לפקודת בריאות העם, אף לפני הכרזת ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בבריאות הציבור. משרד הבריאות מפרסם, על פי המלצות אנשי המקצוע, הנחיות לציבור ולמערכת הבריאות, ומעדכן אותם בהתאם להתפתחויות. הקו המנחה לקביעת המדיניות צריך להיות מקצוענות, על בסיס הניסיון והידע של מומחי בריאות הציבור ומחלות זיהומיות, בשיתוף עם רופאים ממגוון התמחויות וכלל הגורמים.

הנחיית ראש הממשלה להקמת מפעל חיסונים היא מבורכת לטווח הרחוק אבל לא צפויה להיות רלוונטית לאירוע הנוכחי. צריך להיזהר מהאשליה של פתרונות קסם. בכל מקרה, אם לא יהיה מי שיחסן, מה הטעם בחיסונים?

השבוע התקיים, לראשונה בישראל, דיון מקצועי מעמיק ופתוח לציבור על מגיפת הקורונה מהיבטים שונים, במסגרת המכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית בראשותו של פרופ' ליאוניד אידלמן. פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, פתח את הדיון בהזכירו את ד"ר לי וונליאנג, רופא עיניים מווהאן, שנפטר לאחרונה מנגיף הקורונה. ד"ר וונליאנג דיווח בקבוצה פנימית של רופאים על התפרצות מחלה דמוית סארס בתחילת ההתפרצות, ועוכב בשל כך לחקירה משטרתית עקב "הפצת שמועות שקריות".

חשוב שאנו בישראל, כמדינה דמוקרטית, נאפשר שיח פתוח, חופשי ומכבד. גם משרד הבריאות צריך להיות פתוח לביקורת עמיתים ולשאלות ולצרכים של הרופאים בשטח – בבתי החולים, במרפאות הקהילה ובשירותי בריאות הציבור. טוב שנפתח מוקד טלפוני של משרד הבריאות הנותן מענה לצוותי הרפואה והבריאות. אכן, באירוע מסוג זה חיוני לשמור על האוטונומיה של דרגי השטח, הרופאים המטפלים ורופאי בריאות הציבור. רופאי בריאות הציבור הם אלה שמיישמים את צעדי בריאות הציבור למניעת ההתפשטות ומסוגלים להעריך נכונה את הסיכונים ואת סדרי העדיפויות.

דיוק במענה דורש איזון מורכב המביא בחשבון את הראיות המדעיות אבל גם שיקולים חברתיים, אתיים, כלכליים, ארגוניים ועוד. יש לגלות סולידריות ולמנוע תופעות של גזענות והפצת סטיגמות, כפי שכבר נצפו לצערנו בישראל ובעולם. חשוב לוודא כי כלל האוכלוסיה מקבלת את המענה המתאים, כדוגמת מתן פיצוי לאנשים שנשארים בהסגר עצמי על פי הנחיות משרד הבריאות.

מגיפת הקורונה העולמית תופסת את מערכת בריאות הציבור בישראל בנקודת חולשה וברמת מוכנות שאיננה מספקת, במשבר חמור לא פחות מהמשבר במערכת הרפואה הציבורית בבתי החולים ובמרפאות הקהילה. שירותי בריאות הציבור, הכוללים בין היתר את  טיפות החלב, שירותי הבריאות לתלמיד וצוותי לשכות הבריאות, היו בעבר מודל לחיקוי בכל העולם, כדוגמה לשירותי רפואה מונעת יעילים ברמת הקהילה. שירותים אלה, וכן המרכז הלאומי לבקרת מחלות, המעבדות ובתי הספר לבריאות הציבור, חיוניים להגנה על בריאות הציבור בשגרה ובמיוחד בחירום, בעת מגיפות.

שירותי הבריאות החיוניים להגנה על בריאות הציבור בשגרה ובמיוחד בחירום, בעת מגיפות, קוצצו קשות בעשור האחרון והפגיעה בהם באה לידי ביטוי גם בהתערבות פסולה של אינטרסים זרים ושיקולים לא מקצועיים בקבלת החלטות בתחום בריאות הציבור וניסיון להצניח אליו גורמים לא מקצועיים

בעשור האחרון, למרות אזהרות חוזרות ונשנות מצד איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית ושותפים רבים נוספים, שירותי בריאות הציבור קוצצו קשות ובחלקם אף הופרטו. קידום בריאות הציבור הוזנח ולא היתה השקעה בגיוס ושימור כוח אדם איכותי במערכת בריאות הציבור, בהתמחות הרפואית ובמקצועות השונים בבריאות הציבור. הפגיעה במעמד בריאות הציבור בישראל באה לידי ביטוי גם בהתערבות פסולה של אינטרסים זרים ושיקולים לא מקצועיים בקבלת החלטות בתחום בריאות הציבור וניסיון להצניח גורמים לא מקצועיים לתפקידי בריאות הציבור.

איום נוסף על בריאות הציבור במגיפה הוא הפצת חדשות כזב (fake news).  תופעה זאת הודגמה בעבר בתחום החיסונים וכבר נצפתה גם במגיפת הקורונה. לכלי התקשורת, לרבות הרשתות החברתיות, אחריות רבה להפצת מידע מוסמך ולא שקרי או מגמתי. זוהי גם אחריות של כל אחד ואחת מאיתנו לוודא מהימנות המידע בטרם הפצתו ולהתבסס על מקורות מוסמכים.

המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לתקן ולחזק את חוסנה מערכת בריאות הציבור בישראל. הנחיית ראש הממשלה להקמת מפעל חיסונים היא מבורכת לטווח הרחוק אבל לא צפויה להיות רלוונטית לאירוע הנוכחי. צריך להיזהר מהאשליה של פתרונות קסם. בכל מקרה, אם לא יהיה מי שיחסן, מה הטעם בחיסונים?

כחלק מהמענה למגיפת הקורונה ולאיומים אחרים שעוד יגיעו בעתיד, אנו צריכים להוקיר את צוותי בריאות הציבור והרפואה הנמצאים בחזית המאבק במחלות מידבקות המאיימות על בריאות הציבור. יש צורך בתכנית חירום לחיזוק מעמד בריאות הציבור ולהשקעה בשירותי בריאות הציבור. אנו מקווים שהממשלה הבאה תשים את קידום בריאות הציבור בישראל בראש מעייניה.

אנו נקיים דיון מעמיק במעמד ותפקיד בריאות הציבור בישראל, בכלל וגם בראי מגיפת הקורונה, בסדנה השנתית של איגוד רופאי בריאות הציבור אשר תיערך בסוף השבוע הקרוב באשקלון.

נושאים קשורים:  פרופ' חגי לוין,  דעות,  חדשות,  נגיף הקורונה,  איגוד רופאי בריאות הציבור
תגובות