מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השכיחות ואת הסיכון המקושר לפרה-סוכרת (PreDM – Prediabetes) בקרב גברים עם אי פריון ראשוני.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניתחו מידע בנוגע ל-744 גברים עם אי פריון. מחלות רקע משמעותיות קיבלו ציון על פי ה-CCIי(Charlson Comorbidity Index). החוקרים מדדו רמות הורמונים בסרום בקרב כל הגברים במחקר. בנוסף, אנליזת הזרע התבססה על הקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) משנת 2010. ההגדרה של PreDM הייתה על פי הקריטריונים הקליניים של האיגוד האמריקאי לסוכרת (Diabetes Care 2014;י37 (Suppl. 1):יS81.
הניתוחים הסטטיסטיים כללו סטטיסטיקה תיאורית ומבחני רגרסיה לוגיסטית שבדקו את הקשר בין סטטוס PreDM, מיליה הורמונלית ופרמטרים מבדיקת הזרע. הדיוק של יכולת הניבוי של כל אחד מהמשתנים הוערך ע"י AUCי(area under the curve) והיתרון הקליני הכולל שהוערך באמצעות DCAי(Decision curve analysis).
מתוך 744 גברים שנכללו במחקר, 114 (15.4%) זוהו עם PreDM. החוקרים מצאו שגברים עם PreDMי(PreDM+) היו מבוגרים יותר, עם ציוני CCI גבוהים יותר, רמות טסטוסטרון כוללות וגלובולינים קושרי חלבון נמוכות יותר, רמות FSHי(Follicle-stimulating hormone) ו-17β‐oestradiol גבוהות יותר בהשוואה לגברים ללא PreDMי(PreDM-) (כל ה-P ≤ 0.04).
תוצאות המחקר הראו כי בקרב גברים PreDM+ היה אינדקס פרגמנטציית דנ"א בזרע (DFI - DNA fragmentation index) גבוה יותר (P= 0.014) ויותר מקרים של אזוספרמיה לא חסימתית אדיופטית (iNOA י- idiopathic non‐obstructive azoospermia)י(P< 0.001).
ברגרסיה לוגיסטית רב משתנית נמצא כי גיל מבוגר, FSH ו-iNOA (כל ה-P ≤ 0.04) קשורים באופן מובהק ל-PreDM. כמו כן, ה-DCA הדגימו יתרון קליני כולל בהבדלה של גברים בסיכון גבוה יותר למצב PreDM+.
תוצאות המחקר הראו כי 15% ממקרי האי פריון הראשוני בקרב גברים הציגו קריטריוני המרמזים על PreDM לא מאובחנת. בנוסף, מצב PreDM נמצא קשור לסיכון גבוה יותר להיפוגונדיזם, ערכי DFI גבוהים יותר ו-iNOA. פרמטרים כמו גיל, ערכי FSH ו-iNOA יכולים להילקח בחשבון לצורך זיהוי של גברים עם PreDM ובכך ניתן להטמיע שיטות מניעתיות מוקדמות עבור אותם גברים המצויים בסיכון להשלכות הנובעות מאיזון גליקמי ירוד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
