נשים עם תסמונת השחלה הפוליציסטית (PCOS – polycystic ovary syndrome) נמצאות בסיכון כמעט פי 3 לסבול מהשמנת-יתר, מאשר נשים ללא התסמונת. עם זאת, נכון להיום, לא קיימת התערבות ספציפית להחלת ירידה במשקל בנשים אלו, אלא מסתמכים על תרופות שמשמשות לטיפול בסימפטומים אחרים של התסמונת או תרופות המטפלות בהשמנת-יתר באוכלוסייה הכללית.
עוד בעניין דומה
המטרה של מחקר זה הייתה להשוות את היעילות של מטפורמין (Metformin), אינוסיטול (Inositol), לירגלוטיד (Liraglutide) ואורליסטאט (Orlistat) בהחלת ירידה במשקל בנשים הסובלות גם מתסמונת השחלה הפוליציסטית וגם מעודף משקל או השמנת-יתר.
הסקירה נערכה בעזרת מאגרי המידע MEDLINE, EMBASE, PubMed ו- CENTRAL. קבוצות ניסוי רנדומליות נפרדות (Individually Randomized Group-Treatment Trials - IRGTs) ומקבילות, העריכו את ההשפעה של טיפול עם תרופות אלו במבוגרות ובמתבגרות עם תסמונת השחלה הפוליציסטית וגם עודף משקל או השמנת-יתר. קבוצות אלה הושוו עם קבוצות ביקורת שטופלו עם אינבו או מטפורמין.
תוצאות הסקירה מצאו 23 ניסויים שדיווחו על 941 נשים ונכללו במטה-אנליזה הרשתית. סך הירידה במשקל הראתה שונות גבוהה בין התרופות (בסדר יורד): לירגלוטיד, אורליסטאט ומטפורמין. בנוסף לירגלוטיד לבדה, לירגלוטיד בשילוב עם מטפורמין ומטפורמין לבדה – הורידו משמעותית את היקף המותניים, אך לא נמצא כל שינוי בהיקף עם אורליסטאט. נתונים לגבי יחס מותניים-ירכיים היו קיימים רק עבור מטפורמין, אך לא נצפה שינוי משמעותי.
מסקנת הסקירה הייתה כי לירגלוטיד הינה בעלת ההשפעה הגבוהה ביותר על ירידה במשקל ועל היקף המותניים, לעומת התרופות האחרות שנבדקו.
מקור: