45% מרופאי הכאב בישראל מעדיפים לטפל בקנאביס רפואי מאשר בתרופות מרשם אופיואיטיות. כך עלה מסקר שפורסם  ביולי ב־Journal of Pain Research בהשתתפות 66 מתוך 79 רופאי הכאב בישראל.

מממצאי הסקר עולה כי 95% מרופאי הכאב נוהגים לרשום קנאביס רפואי למטופליהם, 63% סבורים כי הטיפול באמצעותו יעיל במידה בינונית או גבוהה ו-5% שהוא חסר תועלת. כ-54% מרופאי מהכאב תומכים בלגליזציה של קנאביס.

רוב הרופאים ציינו כי נתקלו בתופעות לוואי קלות בלבד כתוצאה ממנו. כשליש מהם ציינו כי נתקלו בתופעות לוואי חמורות אצל חולים בודדים. 5% חשבו כי מדובר בטיפול  מזיק במידה משמעותית. 12% חשבו כי מדובר בטיפול המזיק למטופל יותר מאופיאטים. מרבית הרופאים ציינו כי 15% מהמטופלים בקנאביס מפתחים התמכרות מסוימת.

האינדיקציות השכיחות: 65% כאב ממקור נוירופטי, 50% כאב אונקולוגי, 24% מ-arthralagias ו-29% כאב סוג אחר. בין התוויות הנגד: 76% עקב סכיזופרניה, 65% הריון והנקה, 59% גיל (מתחת ל-18). 45% ממשתתפי הסקר אמרו כי יעדיפו קנאביס עבורם ועבור בן משפחה. 54% היו רוצים שקנאביס יהיה חוקי בישראל.

מעל 80% השיבו כי לא קיבלו הכשרה מספקת אודות קנאביס כטיפול רפואי במהלך הכשרתם המקצועית הפורמלית. רק 9% מרופאי הכאב סבורים שהיחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר) עובדת על פי קריטריונים מקצועיים ברורים, מתוקפים ומעודכנים.

התרופות האופיאטיות הן נרקוטיות חזקות הנפוצות בטיפול בכאבים כרוניים והשימוש בהן הוא תנאי הכרחי לאישור שימוש בקנאביס.

את הסקר הובילו רופאים מבית החולים איכילוב בתל אביב – ד"ר חגי שרון ממכון הכאב וממכון תפקודי המוח בבית החולים וד"ר סילביו בריל, מנהל המכון לטיפולי כאב ב"איכילוב". המטרה: לבחון את נסיונם המצטבר והתרשמותם המקצועית של מומחי הכאב בישראל בנושא.

יש לציין כי ההכרה בתרומת הטיפול בקנאביס במערכת הרפואית בישראל מלווה בוויכוחים מקצועיים בדבר יעילותו ומעמדו הרפואי-טיפולי. ד"ר שרון אמר: "העובדה שחלק ניכר מרופאי הכאב היו מעדיפים טיפול בקנאביס על פני טיפולים קיימים חלופיים מצדיקה דיונים מחודשים בדבר מיקומו של הטיפול בקנאביס בסכמת הטיפול הנהוגה כיום בכאב כרוני". כיום הטיפול בקנאביס ניתן רק לאחר כישלון בטיפולים מרובים אחרים. "ייתכן שיש מקום לתת אותו מוקדם יותר", הוסיף ד"ר שרון.

"בשנים האחרונות", אמר עוד, "מצטברות עדויות לכך שיש חולים שקנאביס עוזר להם. העדויות עדיין מוגבלות. אחד התפקידים שלנו כרופאי כאב ושל אחרים לערוך מחקרים על מנת להבין את מנגנוני הפעולה ואת ההשפעה, אבל יש בעיות שאינן קשורות ליעילות", ציין ד"ר שרון. "יש בעיה קשה של אלימות כלפי רופאים; יש אוכלוסייה שבאה באופן קבוע ויזום כדי לנסות ולהשיג קנאביס שלא למטרות רפואיות; קיים קושי לאבחן מטופלים ולהתאים סוג ומינון וקושי משמעותי ברגולציה למתן אישור. כל הדברים הללו מעוררים רתיעה והתנגדות להתעסק בזה".