בחזית הרפואה

בדיקות אבחון ומעקב ומערכות מתקדמות בפתולוגיה

טכניקות ביולוגיות לאבחון שינויים מולקולריים ברקמות ולזיהוי סרטן, בדיקה לניבוי תגובה לטיפולים אימונותרפיים, אבחון וניטור גידולים בביופסיה נוזלית וגם פתולוגיה דיגיטלית מתקדמת בלחיצת כפתור – כל זאת ועוד במכון לפתולוגיה באיכילוב

מאת פרופ' דב הרשקוביץ, מנהל המכון לפתולוגיה, המרכז הרפואי איכילוב ת"א

בשונה ממה שמקובל לחשוב, רובם הגדול של הפתולוגים בישראל אינם מתעסקים כלל בנתיחות לאחר המוות. עבודתם העיקרית של הפתולוגים היא באבחון מחלות באמצעות בחינה של רקמות המטופל.

פיסות רקמה שניטלות במסגרת ביופסיה או ניתוח מגיעות למכונים לפתולוגיה בבתי החולים ועוברות שם תהליך עיבוד מורכב שבסופו ניתנת אבחנה רקמתית המועברת לרופא המטפל. התהליך שמתבצע במכון לפתולוגיה כולל תיאור של הרקמה, בחירה של פיסות רקמה רלבנטיות לאבחנה אשר תעבורנה תהליך שימור, קיבוע ועיבוד הרקמה, וזאת כדי להכינה לבדיקה מיקרוסקופית. בהמשך, חתך דק של הרקמה נצבע ונבחן תחת המיקרוסקופ.

תפקידו של הפתולוג הוא לקבוע מהי המחלה ברקמה - לדוגמה האם מדובר על תהליך דלקתי או גידולי? האם הגידול שפיר או ממאיר? מה הם מאפייניו של הגידול? לעתים מספיקה הבדיקה המיקרוסקופית כדי להגיע לאבחנה הסופית. במקרים מורכבים יותר, יש שיטות מתקדמות אשר יכולות לסייע לפתולוג להגיע לאבחנה הנכונה.

טכניקות ביולוגיות לאבחון פתולוגי

השיטות העיקריות שבהן משתמשים בעבודה היומיומית הן אימונוהיסטוכימיה ובדיקות מולקולריות. שתי הטכניקות יכולות לעזור באבחנה ולסייע באיתור הטיפול התרופתי המתאים ביותר. אולם, בתקופה האחרונה אנו עדים לפיתוחן של בדיקות חדשניות המתבססות על טכניקות ביולוגיות מתקדמות ומאפשרות לתת מענה אבחנתי מדויק יותר למטופלים.

גידול סרטני מתבסס על רכישת שינויים גנטיים (מוטציות) ברקמה. למעשה, הסיווג של חלק מהגידולים מתבסס היום על השינוי המולקולרי שקיים ברקמה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא התחום של גידולי עצם ורקמות רכות, שנקראים גם סרקומות. בגידולים מסוג זה שכיח למצוא שינויים במבנה הכרומוזומים שנקראים טרנסלוקציות. זיהוי שינוי מסוג זה הוא לרוב ספציפי מאוד לאבחנה מסוימת ומאפשר לאורטופד ולאונקולוג המטפלים לבחור את הטיפול המתאים ביותר.

בבית החולים איכילוב נמצא המרכז הארצי לטיפול בגידולי עצם ורקמות רכות ולכן, בשיתוף עם הנהלת המחלקה לאורטופדיה אונקולוגית, מבצעות מעבדות המכון לפתולוגיה בדיקה ייחודית המבוססת על טכנולוגיית ריצוף - Next generation sequencing, אשר מאפשרת לזהות מספר רב של שינויים כרומוזומליים אבחנתיים בבדיקה אחת. באמצעות טכנולוגיה זו, יכולים הפתולוגים לסייע לצוות המטפל לתת את הטיפול המדויק והיעיל ביותר.

בנוסף על תרומתם לסיווג תהליכים גידוליים, שינויים גנטיים ברקמה יכולים גם לזהות "מטרות" לטיפול תרופתי במסגרת רפואה מותאמת אישית לסרטן. במעבדות המכון לפתולוגיה ניתן להפיק DNA מהרקמה הגידולית ולבדוק האם יש מוטציות ספציפיות אשר צפויות להשפיע על תגובה לטיפול זה או אחר.

זה מספר שנים מבוצעות בדיקות אלו באופן רוטיני לפני קבלת החלטה על טיפול תרופתי.

עם הירידה בעלויות הריצוף הגנטי התברר שלא רק נוכחות מוטציה ספציפית כזו או אחרת יכולה לנבא תגובה לטיפול תרופתי אלא גם תמונה כללית של "עומס המוטציות" ברקמה. ריבוי מוטציות בגידול גורם ליצירת מבנים "לא רגילים" שמזוהים על ידי מערכת החיסון כגורמים "זרים". לכן, גידולים שלהם עומס מוטציות גבוה מגיבים טוב יותר לטיפולים אימונותרפיים המפעילים את מערכת החיסון. בחודשים האחרונים, בשיתוף פעולה עם בתי החולים רמב"ם והדסה, מתבצע מאמץ להעמיד את הבדיקה לזיהוי עומס מוטציות כדי להציע אותה כשירות לניבוי תגובה לטיפולים אימונותרפיים.

אבחון וניטור גידולים בבדיקת ביופסיה נוזלית

אחד התחומים החדשים והמרגשים באבחון ובניטור של גידולים הוא נושא הביופסיה הנוזלית. כאשר תאי גידול מתים, התוכן שלהם, כולל ה-DNA עם המוטציות האופייניות, יוצא לזרם הדם. תופעה זו מאפשרת זיהוי של סמנים גידוליים בזרם הדם ובאמצעותם מעקב אחרי מהלך המחלה, תגובה לטיפול תרופתי והתקדמות. ברמת העיקרון, כאשר יש תגובה טובה לטיפול התרופתי, נראה ירידה ברמות הסמנים הגידוליים בדם בעוד שחזרה של המחלה או התפתחות עמידות לטיפול התרופתי ילוו בעלייה ברמות הסמנים.

מחקרים קליניים שהתפרסמו לאחרונה הדגימו שעלייה בסמנים בזרם הדם יכולה להקדים במספר חודשים את הסימנים האחרים להתקדמות המחלה (לדוגמה, בבדיקות הדמיה) ולזהות זאת מוקדם יותר. החוזק העיקרי של שיטה זו היא שניתן לבצעה באמצעות בדיקת דם פשוטה וזאת בשונה מהצורך בביופסיה רקמתית שהיא הרבה יותר מורכבת וגם כרוכה בסיכונים רפואיים משמעותיים. טכניקה זו נמצאת בשלבים סופים של תיקוף במעבדות המכון לפתולוגיה ב"איכילוב", ותוצע בקרוב כשירות למטופלים.

פתולוגיה דיגיטלית

חידוש נוסף, שתופס תאוצה בארץ ובעולם הוא הפתולוגיה הדיגיטלית. כיום האבחנה ניתנת בעיקר על ידי בחינה מיקרוסקופית של סלייד רקמה, אולם יש אפשרות לסרוק את סלייד הרקמה ברזולוציה גבוהה ובהגדלה ולהעבירו לפורמט דיגיטלי. את התמונה הדיגיטלית ניתן לבחון על מסך המחשב וכך גם להתייעץ לגבי האבחנה עם רופאים ממקומות מרוחקים וכל זאת בלחיצת כפתור, ללא צורך בשליחת הדגימה עצמה.

לאחרונה הוכנסה לשימוש במכון לפתולוגיה באיכילוב מערכת פתולוגיה דיגיטלית של חברת פיליפס, היחידה בעלת אישור של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לביצוע אבחנות ראשוניות למטופלים. המערכת שנקלטה כוללת שני מכשירים בעלי יכולת סריקה של 300 סליידים כל אחד.

לתחום הפתולוגיה הדיגיטלית קיים פוטנציאל עתידי גדול. כבר היום קיימים כלים המאפשרים לבצע אנליזה כמותית בעזרת המחשב באופן מדויק יותר מאשר אומדן לפי העין. בנוסף, יכולות הסריקה ברזולוציה גבוהה של המערכת בשילוב עם טכנולוגיות מתקדמות של עיבוד תמונה ובינה מלאכותית יאפשרו למצות מדגימות הפתולוגיה ידע רב בעל חשיבות. כלים מסוג זה יוכלו, לדוגמה, להכווין את הפתולוג לאזורים חשודים הדורשים התייחסות מעמיקה יותר וכך ישפרו את איכות ואת מהירות האבחנה.

 

נושאים קשורים:  בחזית הרפואה
תגובות