משרד הבריאות מתכוון להדק את הפיקוח על יחסי רופאים עם חברות התרופות, ואף ישקול איסור כניסה של תועמלני החברות לבתי החולים; כך הודיע אתמול (ב') מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בדיון מיוחד שקיימה ועדת הכנסת לביקורת המדינה.
עוד בעניין דומה
הדיון זומן בעקבות תחקיר ששודר בתכנית הטלוויזיה "המקור" (ערוץ 10) שעסק ביחסי "תן קח" בין רופאים לחברות תרופות. לפי התחקיר, חברות הציעו לתגמל רופאים במתנות ובמימון השתתפותם בכנסים בחו"ל בתמורה לרישום תרופותיהן למטופלים.
בדיון אתמול השתתפו ד"ר תמר קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י, פרופ' אבינועם רכס, יו"ר בית הדין של הר"י, פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל בית החולים "שערי צדק", ד"ר ירון מושקט, ראש אגף רפואה בשירותי בריאות כללית והכירורג ד"ר יצחק פפו.
ד"ר קרני אמרה בדיון: "לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית ניסתה לייצר הפרדה בין מקור המימון (חברת התרופות) לבין הרופא, כדי שלא תהיה השפעה משחיתה. הבעיה היא שלא התקבלו אצלנו תלונות בעניין הזה. היום כשיש כנס כללי (מקצועי), הוא עובר ביקורת שלנו כדי לראות שהתכנים שמועלים בו הם חופשיים ואקדמיים ולא מתקיימת מכירת תרופות לבאי הכנס.
"קיימת גם הפרדה בנושא הנסיעות. אין מעבר כסף ישיר בין חברת התרופות לרופא. הכול עובר דרכנו. אם חברה רוצה לשלוח רופא לכנס, בית החולים קובע מי יהיה הרופא שישלח מטעמו. לא החברה תקבע".
"עם זאת", אמרה ד"ר קרני, "בכתבת התחקיר הוצגה תמונה קשה והמטרה שלנו היא ליצור שינוי תרבותי במקצוע. יש לעשות זאת בכלים 'רכים' ולא באמצעות סנקציות דרקוניות". ד"ר קרני הודיעה בדיון: "אם יועבר לוועדת האתיקה של הר"י, ולידי, שם של רופא אחד שרשם תרופה שלא היה צריך לתת, בשל שוחד שקיבל נפעל לשלול ממנו את הרישיון".
פרופ' רכס אמר בדיון: "תלונות בנושאים של ניגוד עניינים לא מגיעות אלינו מאחר שהמתלוננים הפוטנציאלים מצויים בניגוד עניינים בקשר עם הגשת התלונות. זו הבעיה העיקרית. אני לא מתנגד לכניסתם של תועמלנים לבתי החולים. כרגע אני אדיש לכך, ואני יכול אפילו להציג את האלמנטים החיוביים שבעניין הזה".
פרופ' יונתן הלוי הדגיש: "בתשובה לדברי יו"ר ועדת האתיקה של הר"י כאילו קיימת הפרדה במימון הנסיעות לבין הרופאים - אני לא מכחיש שזהות הרופא שיסע לכנס נקבעה מראש. אך אני כבית חולים יחיד לא יכול להתוות שינוי רוחב. זה תפקידו של משרד הבריאות. אשמח אם משרד הבריאות יחליט שלא ניתן לצאת לכנס בחו"ל במימון של חברת תרופות. אני גם בעד לאסור על התועמלנים להיכנס לבתי החולים".
ד"ר מושקט מסר כי בהסכם של הכללית עם חברות התרופות, שמופץ במוסדות הרפואיים של הקופה, מוגדר במפורש שאין להיפגש ביחידות עם תועמלן. "ולמרות זאת אין לנו ספק שזה קורה", אמר.
ד"ר פפו העיר: "מה שנראה בכתבת התחקיר הוא קצה הקרחון. הסיבה שלא אכפו את הנהלים היא שיש יותר מדי גורמים אינטרסנטים המעוניינים בהמשך המצב. צריכה להיות רגולציה אמתית עם סנקציות. יש לאסור על הכנסת תועמלנים לבתי חולים".
בדיון דווח כי כללי האתיקה שנחתמו בשנת 2014 קובעים במפורש שרופא לא יקבל, וחברת תרופות לא תיתן לרופא, כל טובת הנאה אישית, "למעט מתנות בעלות ערך שולי בלבד".
מנכ"ל משרד הבריאות הודיע: "אנו רואים בחומרה את ממצאי התחקיר ששודר בטלויזיה. מדובר בפגיעה קשה באמון שבין המטופל לבין המטפל. אבל אני לא רואה שזו תופעה רחבה, אלא אוסף של מקרים. ועדיין אנחנו מחויבים בבדק בית.
רביב דרוקר: "לאור כל המידע שהצטבר אצלנו אני קובע בלב שלם: מדובר בנורמה ולא במקרים פרטניים"
"יש שני מנגנונים שמאסדרים נושא זה, כיום: הראשון - סעיף 40א לחוק ביטוח הבריאות ממלכתי המחייב דיווח של התורם והמוסד הנתרם למשרד הבריאות. המשרד מפרסם דו"ח מפורט בנושא זה כל שנה. הבעיה היא שהדיווח איננו שמי. לא מציינים את שמות הרופאים אלא רק של התורמים, לאילו מוסדות תרמו וכמה.
"ייתכן שיהיה צורך לרדת לרזולוציה יותר מעמיקה בדיווחים הללו. מנגנון שני הוא חוזר מנהל רפואה המסדיר את הקשרים עם חברות התרופות לצורך מחקרים, כנסים, נסיעות רופאים לחו"ל. החוזר שיצא בשנת 2010 הוא חסר כיוון. הוא חל רק על בתי חולים ממשלתיים ושל הכללית. הוא לא נוגע בבתי החולים האחרים ובקופות אחרות. לפיכך, נערוך את השינויים המתחייבים. הכוונה להוציא עד סוף השנה חוזר מעודכן חדש".
לגבי כניסה של תועמלניות למוסדות הרפואיים, אמר בר סימן-טוב: "צריך להבין שיש ליצור איזונים נכונים כיוון שמדובר בגופים (חברות תרופות) התורמים למוסדות הרפואיים עבור מחקר רפואי ואנו לא רוצים לפגוע בתרומות הללו. אבל נכון שיש לנו בעיה עם האכיפה בקשר שבין התועמלנים לבין הרופאים. אנו שואלים עצמנו האם עלינו ללכת צעד אחד רחוק יותר. לקבוע לפחות כללים מחייבים מפורטים לאופן שבו נערכות פגישות בין תועמלן לרופא".
יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ', ציינה כי התחקיר חשף "שיטתיות מעוררת דאגה בהתנהלות תועמלניות של חברות תרופות. למדנו על זיקה סימביוטית בין החברות לרופאים. על תועמלניות המתנהלות במוסדות הרפואיים כבתוך שלהן, נפגשות עם רופאים, מקבלות מידע רפואי על חולים מאחיות, דולות נתוני צריכה והרישום תרופות מרוקחים.
"אנו לא מדברים רק על נורמות פגומות של מוסר ואתיקה מקצועית. אנו מצויים כבר מזמן בתחום המשיק לפלילי. ההתנהלות אליה נחשפנו בתחקיר מגיעה עד כדי עבירת שוחד. אם רופא משנה רישום של תרופה בתמורה לשיגורו לכינוס בחו"ל או האכלה שיטתית במסעדות פאר - מדובר במעילה באמון המטופלים וגם בעבירה פלילית".
עוד אמרה ח"כ יחימוביץ: "נשאלת שאלה פשוטה: מדוע בכלל צריך תעמלניות רפואיות ולמה מלכתחילה יש להן נגישות לרופאים, לעובדי בתי החולים ולמידע חסוי? התירוץ בדבר הצורך של הרופאים להתעדכן במידע על התרופות, מגוחך ובלתי קביל בעיני. לא הגיוני שמקור המידע של הרופאים יהיה באמצעות נציגי חברות שהן בעלות אינטרסים עסקיים".
"מהדיון היום", הוסיפה, "עולה תחושה קשה של קשר שתיקה המתגמל הן את הרופאים והן את החברות, ומשמן מערכת מורעבת המתמודדת עם תת תקצוב. כשמייבשים מערכת במשך שנים, כאשר המדינה נסוגה ממחויבותה לממן את המערכת, נוצרים סדקים בלתי נמנעים. אל הסדקים הללו נכנסות חלופות, ובמקרה זה מדובר בחלופה מושחתת".
ח"כ יחימוביץ' בירכה את משרד הבריאות "על לקיחת האחריות בעקבות מה שנחשף בתחקיר. העובדה שאתם מתייחסים ברצינות לנושא הזה ושוקלים שידוד מערכות והכנת נהלים שעליהם כבר חשבתם ומוכנים לפרסום - מבורכת. אבקש כי תערך עבודה מאומצת ושעוד במושב זה של הכנסת נוכל לכנס שוב את הועדה ולדווח על מסקנות אופרטיביות של משרד הבריאות".
רביב דרוקר, עיתונאי ערוץ 10 ומגיש התכנית 'המקור', סיפר בדיון: "בתחקיר שנחשפתם אליו משתקפת נורמה של יחסים בין חברות הפארמה ולמוסדות הרפואיים. התועמלנית שמסרה לנו את המידע הזה נמצאת בקשר אתנו חמש שנים. היא נתנה לנו תמונה מלאה של ההתנהלות. לא הסתפקנו בדבריה, ובמסגרת התחקיר בדקנו את העניין עם תועמלניות נוספות. נחשפנו למסמכים של חברות התרופות, לאופן שבו הן מנהלות 'פרופיל' של רופאים, מהן ההמלצות הנכתבות אצלן ביחס לכל רופא כדי לגרום לו לשתף פעולה, ואילו טובות הנאה יש לספק לו.
"מקרה שבו רופא לא מוכן לדבר עם חברות תרופות הוא אולי אחד למאה. לא כולם מושחתים ולא כולם נגועים – אבל הנורמה היא שהתועמלנית נכנסת (לבית חולים) מתי שהיא רוצה, על חשבון זמנו ועבודתו של הרופא. היא עוברת קודם דרך בית המרקחת. פותחים לה שם את המחשב, כאילו זה מחשבה האישי. היא מקבלת את הנתונים מתיקי מטופלים. יש אמנם חוק ויש הנחיות מחייבות – רק שאין יישום. לא אמור להיות קשר ישיר בין רופא לבין תועמלנית לגבי נסיעות לחו"ל.
"אבל בפועל - רוב רובו של השיח שבין הרופאים לבין התועמלניות הוא על נסיעות. 'כמה זה עולה לי לפה, למה פה יש קונקשן, זה לא שווה לי, לא כיף להיות שם בקיץ' וכן הלאה.
"לאור כל המידע שהצטבר אצלנו אני קובע בלב שלם: מדובר בנורמה ולא במקרים פרטניים. הנורמה הקיימת מלמדת על גישה בלתי מוגבלת של תועמלניות רפואיות למוסדות הרפואיים. התועמלנית יושבת עם רופאים בכירים, עובדת מול רוקחות הנותנות לה נתונים על כמה תרופות נרשמו. יש לה גישה לאחיות הפותחת בפניה תיקי מטופלים: היא מבקשת דין וחשבון מאנשי מקצוע שונים - ומקבלת אותו.
"יש אמנם חוק ויש אמנה הקובעים שלא אמור להיות קשר ישיר בין הרופא לבין התועמלנית: אבל עד היום לא הוגשה אפילו תלונה שמית אחת. רואים שזה בכלל לא מפחיד את התועמלנית. הדבר היחיד שמהווה איום זה הקוד האתי של חברת התרופות הרב לאומית - וגם זה קוד שעיקר המאמץ מושקע באיך לעקוף אותו".