לראשונה בישראל וככל הידוע גם לראשונה בעולם, בוצעה בשבוע שעבר במרכז הרפואי איכילוב בתל-אביב, השתלה מלאה של חולייה בעמוד שדרה מותני שתוכננה ונבנתה בהתאמה אישית, בטכנולוגיית הדפסה בתלת-ממד . המטופל חזר ללכת לאחר יומיים והרופאים צופים שיש לו סיכוי של 90% לחזור לפעילות מלאה, כולל פעילות גופנית.
עוד בעניין דומה
בשיחה מיוחדת ל"דוקטורס אונלי" תיארו את הפרוצדורה שניים מהרופאים הבכירים שהשתתפו בהליך הניתוחי המורכב.
"הצוות כלל שלושה מנתחים מומחים בתחום עמוד השדרה", סיפר ד"ר צבי לידר, מנהל יחידת עמוד השדרה במערך הנוירוכירורגי באיכילוב, וכלל גם את ד"ר גלעד רגב וד"ר רן לדור רופאים בכירים ביחידה. כמו כן היו בצוות שני כירורגים – ד"ר גיא להט, ובמהלך הניתוח הצטרף גם ד"ר שלמה דדיה, אורתופד אונקולוג. ההליך כולו נמשך 13 שעות.
"המטופל היה צעיר בן 19 שהחל להתלונן על כאבי גב כשהיה בן 18. בבדיקות שעבר ראינו שיש נגע חשוד בחוליה L5. ביופסיה אימתה את החשד. התברר שהוא סובל מגידול אגרסיבי מקומי.
"בשנים האחרונות מצוי טיפול שעדיין נחשב ניסיוני – אבל עד כה נרשם ניסיון מועט בטיפול בבעיות מסוג זה. הכוונה לטיפול ביולוגי (הזרקת נוגדן). בחלק מהמקרים החולים מגיבים היטב, אבל בלא מעט - הטיפול הזה נכשל.
"במה מתבטא הכישלון? כאשר שנה לאחר הטיפול שמקבל החולה, הגידול ממשיך לגדול ואף משגשג, באיטיות. במלים אחרות: לא מושגת שליטה בגידול הממאיר והוא מתחיל ללחוץ על עצבי הרגליים".
ד"ר רגב וד"ר לדור עקבו במהלך השנה אחר המטופל וכאשר הוברר שהטיפול הביולוגי שעבר לא הצליח, הוחלט – תוך התייעצות עם מומחים רבים נוספים – שיש לבצע ניתוח.
ד"ר לידר: "הרעיון היה שיש להסיר את החוליה והגידול במלואם, אחרת קיים חשש סביר שהגידול האגרסיבי יחזור. כאשר זה קורה הגידול ממש 'אוכל' את העצם, לוחץ על העצבים. היה ברור שבמצב הזה יש להוציא את כל החוליה הנגועה ובמקומה לקבל שתל".
השתל הסטנדרטי שקיים כיום הוא בצורת גליל המדמה, בקונפיגורציה ובממדים, חוליה טבעית. "כשמדובר ב-L5, הדגיש ד"ר לדור, זה מאד משמעותי. החוליה הזאת מתחברת לעצם הזנב ולאגן. אלא שבשימוש בשתל הסטנדרטי ובטכנולוגיית ההשתלה הרגילה, יש גם שיעורי כישלון ניכרים.
"החלטנו על מהלך מורכב יותר: החלטנו להשתמש בטכנולוגיית הדפסה תלת-ממדית של החוליה בהתאמה מלאה לזו הטבעית, של החולה, שתוסר. בנושא התכנוני המוקדם היו לצוות לא מעט ישיבות שבהן נטלו חלק גם עמיתינו המומחים בתחומים האחרים כמו מנהלת היחידה לנוירו-רדיולוגיה – ד"ר טלי יונש, כירורגיה כללית, צוות המחלקה לאורתופדיה אונקולוגית ונוספים וכן אנשי המערך החדש (3D HUB) שמוקם בימים אלו באיכילוב שמתמחה בתכנון ובהדפסות תלת-ממדיות רפואיות לצורך שיפור התכנון הטרום ניתוחי וייעול הניתוחים והצלחתם.
"בשלב ראשון לקראת הניתוח, נבנה מודל בממדים מלאים (1x1) של עמוד השדרה של המטופל כולל כלי הדם, העצבים, הגידול ומיקומו המדויק בעמוד השדרה. המודל שימש לבחינת אפשרויות הביצוע – כלומר לבדיקה כיצד ולהיכן יש להגיע בעת הניתוח להסרת החוליה הנגועה בגידול, ולהשתלת החוליה החדשה במקומה. היה צריך להקפיד בתכנון על הזוויות, הקונטור, ממדי המשתל. הדגם אפשר ליצור את השתל בהדפסה".
"השתל עצמו, הסבירו ד"ר לידר וד"ר לדור, עשוי טיטניום – קל משקל, חזק מאד ויש בו רשת. לתוך חרירי הרשת גדלה העצם של החולה. בעוד שנה, 80% מהחוליה החדשה, תהיה עצם טבעית של החולה. הרשת תשמש לתמיכה ולגשר עד שהעצם תשלים את גדילתה. היא תהיה מספיק חזקה כדי לשאת את משקל עמוד השדרה של המטופל. היא תשמש מעין גלופה שתכתיב את קצב וצורת הגדילה של העצם, מחדש".
"אין חשש, הבהירו, שהעצם החולה תחזור לייצר גידול. תהליך הסרת החוליה הנגועה היה מלא: התאים הסרטניים הוסרו והעצם בריאה עתה לחלוטין. מה שעודד אותנו מאד הייתה העובדה שהתכנון המפורט, המוקדם, של כל ההליך והדרך שבה התנהל לפני ובמהלכו, הביאו לכך שהמשתל החדש מותאם באופן מושלם לחלל שנוצר בעמוד השדרה, בעקבות הסרת החוליה הנגועה".
השתל עצמו שנבנה בהדפסת תלת-ממד, בהתאמה אישית למטופל, הוא של חברת הביוטכנולוגיה האמריקנית 4web medical והדגם ששימש לתכנון המלא של ההליך – הוא של החברה הישראלית "Synergy".
ד"ר לידר וד"ר לדור משוכנעים, על-פי קצב ההחלמה של המטופל מיד לאחר ההשתלה וכאשר הוא כבר הולך על רגליו וגם דיווח שאיננו סובל עוד מכאב כמקודם - כי אין מניעה שיחזור למלוא הפעילות, אף כי תהיה ירידה של 5% לערך ביכולתו להתכופף.