חדשות

כנס ישראלי ראשון המוקדש ל"אטופיק דרמטיטיס" יתקיים החודש ב"איכילוב"

הכנס יתקיים ב-23-24 ביוני במרכז הרפואי בתל אביב, ויכלול הדרכת הורים לילדים הסובלים מהמחלה, לצד הרצאות מקצועיות לרופאים הכוללות גם אורחים מחו"ל

אטופיק דרמטיטיס (צילום: אילוסטרציה)
אטופיק דרמטיטיס (צילום: אילוסטרציה)

המרכז הרפואי "איכילוב-תל-אביב" יקיים ב-24-23 ביוני את הכנס הישראלי הראשון שיעסוק במחלת העור "אטופיק דרמטיטיס" (Atopic Dermatitis), התוקפת כ-20% מילדי המדינות המערביות בעולם. הכנס ייערך בבניין מרפאות החוץ של בית החולים לילדים.

חלקו הראשון של הכנס יוקדש לסדנאות לימוד להורים ולמטפלים, שיועברו על ידי מיטב המומחים בתחום ויעסקו בהיבטיה השונים של המחלה. יומו השני יוקדש להרצאות מדעיות-רפואיות, אליהן אמורים להגיע גם כמה מומחים מחו"ל ויתקיים פאנל מומחים בו ידונו הקשר שבין הרופאים לעמותת החולים וכן הדרכים לשיפור הטיפול והמחקר.

ד"ר אביקם הראל, מנהל היחידה למחלות עור ילדים ומתבגרים במחלקת העור בבית החולים לילדים באיכילוב וד"ר יעקב משיח, רופא בכיר ביחידה, העומדים מאחורי ארגון הכנס, ציינו כי שכיחות המחלה, המכונה גם "אסתמה של העור", עולה בחדות בעשורים האחרונים.

המחקרים הראו כי יש לה רקע גנטי והיא משתייכת לקבוצת המחלות האטופיות הכוללות גם את האסתמה הנשימתית, נזלת אלרגית, דלקת הלחמיות האלרגית ורגישות לעקיצות ולמזון. אצל הילד החולה בדלקת עור אטופית יכולה המחלה להופיע בנפרד או ביחד עם אחת או יותר מהמחלות האטופיות אחרות. קיים גם סיכוי שילד הסובל מ"אטופיק דרמטיטיס" יפתח במהלך חייו בגיל מאוחר יותר מחלות אטופיות נוספות. יש עדויות מדעיות לכך שתופעה זו, המוכרת בשם ״המצעד האטופי״ (Atopic March), יכולה כנראה להימנע בעזרת טיפול מוקדם במחלה האטופית בעור.

לרוב מופיעה המחלה בשנה הראשונה לחיים וכ-80% מהמקרים יבואו לידי ביטוי עד גיל 5 שנים, הדגישו ד"ר הראל וד"ר משיח. בעוד שכאמור בעולם המערבי שכיחותה מגיעה עד ל 20% מאוכלוסיית הילדים - במדינות המתפתחות שיעור הלוקים בה הוא בן אחוזים ספורים בלבד. הנטייה לאטופיק דרמטיטיס גדולה בערים הגדולות ובעיקר באזורים מתועשים – ופחות מכך באזורים הכפריים.

במחקרים שונים נמצאו מספר גנים אשר קשורים להופעת המחלה, ביניהם הגן לפילגרין, אך כיום עדיין אי אפשר לאפיין במדויק את הסיבה הגנטית למחלה. יתכן שהיא קשורה למספר פגמים המובילים לתמונה קלינית דומה. בקרב מרבית חולי האטופיק דרמטיטיס או בני המשפחה הקרובים אליהם, קיימת ברקע תחלואה של "קדחת השחת" או אסתמה.

למרות המחקר הרב הנערך בנושא הזה אין עדיין תשובה חד משמעית מדוע וכיצד פורצת המחלה. הסברה היא שנוצר שילוב בין נטייה גנטית לבין פגם כלשהו במערכת החיסונית, וכי מדובר בכישלון העור למלא את תפקידו כחיץ בפני גורמים זרים חיצוניים. הפגיעה בתפקיד העור כחיץ כלפי הסביבה באה לידי ביטוי במחלה ביובש של העור, הזעה מוגברת וגרד. העור הופך לחדיר יותר לגורמים מהחוץ כמו אלרגנים ומזהמים.

הסימפטום העיקרי במחלה הא היובש והגרד האטופי המחייב את הטיפול בילד, בשל הסבל הכרוך בגרד ובגלל תופעות נלוות כמו זיהום העור כתוצאה מהגרד, הפרעות בריכוז ובהתפתחות הקוגניטיבית המשניות להפרעות בשינה, וכל זאת בעקבות הגרד.

הגורמים החיצוניים המחמירים את התפרצות האטופיק דרמטיטיס, בנוסף לפנימיים, הם סטרס נפשי, מזג אוויר יבש וחם, מזהמים כמו חיידקים ונגיפים וחומרים המגרים את העור כמו חומרי ניקוי. לסביבת המגורים, בעיקר באזורים המתועשים, השפעה לא מבוטלת על הופעת המחלה ומידת ההחמרה שחלה בה.

התלונה העיקרית של חולה באטופיק דרמטיטיס, הדגישו שני הרופאים, היא הגרד שיכול להגיע למצב בלתי נסבל, מלווה כאמור בהפרעות בשינה ובתפקוד. פריחה אופיינית מופיעה במקביל לגרד. יש בה תנודותיות: החמרות והטבות לסירוגין. לעיתים קרובות היא תהפוך כרונית בדרגות עוצמה משתנות. הפריחה עצמה מורכבת מנגעים קטנים מורמים מעל פני העור, המתמזגים לרבדים אדומים שעלייהם לעיתים נראים קשקשים המלווים לרוב בסימני גרד. החדירות הרבה של העור, בשילוב הגרד, גורמים לעיתים מזומנות לזיהום המשני של העור. כאשר המחלה מתמשכת - העור הופך מעובה יותר, מחוספס וקשה.

מיקום הפריחה משתנה בהתאם לגיל. בתינוקות היא תופיע לרוב על פני הלחיים, הקרקפת והצוואר, עם התפשטות לגוף ובעיקר למרפקים וברכיים. אזור החיתול לרוב לא יהיה מעורב בה. בילדים הפריחה תימצא בשכיחות הגבוה ביותר באזור קיפולי העור - בצוואר, בברכיים ובמרפקים, שורשי כפות הידיים והקרסוליים. תיתכן מעורבות נרחבת של הגוף כולו. במבוגרים, האזורים המעורבים בעיקר הם הפנים והצוואר, בית החזה והגפיים.

הטיפול בילד החולה מחייב בראש ובראשונה להרחיק מסביבתו הקרובה אלרגניים ספציפיים, המאובחנים בתצפיות או בתבחיני עור וכן אלרגנים בלתי ספציפיים כמו סבונים, קרמי לחות שאינם רפואיים, בדים סינטטיים, אבק ודשא, לצד הצורך להימנע מהזעה. האלרגנים מאתגרים את העור ואחראים במידה רבה להתפרצויות המחלה ולקושי בשליטה במהלכה. על הרופאים לדאוג להדרכה נכונה של הורי הילד החולה כיצד ליצור סביבה מעוטת גירויים אלרגניים, כיצד לטפל בילד בעת התקף חריף וכיצד להתמודד עם הגרד הלילי באמצעים שאינם רפואיים.

כל אלו, לצד גילוי הבנה לסבלו של הילד ותמיכה בו תביא לירידה בשכיחות התפרצויות המחלה ובשיפור באיכות חייו של הילד האטופי, ציינו ד"ר הראל וד"ר משיח. "הרפואה המונעת", הוסיפו, "נמצאת בראש המאבק בכל מחלה, כמו גם באטופיק דרמטיטיס. אחת הנקודות החשובות מצויה בכל הנוגע להיגיינה האישית. המחלה יכולה כאמור להחמיר בזמן זיהומים של העור -ולכן שמירה על ניקיון הגוף מהווה נדבך חשוב בטיפול".

הם ציינו, כי "יחד עם זאת לרחצה יש מספר כללים: עדיף לטבול באמבטיה למשך מספר דקות תוך שימוש בשמני אמבט מאשר להתרחץ במקלחת. המים צריכים להיות פושרים כיוון שמים חמים יגרמו להתפרצות הגרד. יבוש העור עדיף שיעשה בהספגה ולא בשפשוף. מומלץ לאחר מכן להשתמש בקרם לחות המונע התייבשות של העור. כדאי למרוח קרם לחות מספר פעמים ביום כי כך נמנע היובש והגרד. הביגוד צריך להיות אוורירי וקל, עדיף מכותנה ולא מצמר. הסביבה המועדפת היא טמפרטורה של 24 מעלות עם לחות בינונית. כמו בבעיות בריאותיות רבות אחרות, יש להביא לירידה במתח מאחר שהוא מהווה גורם מחמיר".

נושאים קשורים:  חדשות,  המרכז הרפואי איכילוב,  אטופיק דרמטיטיס,  אלרגיה,  הוראות טיפול,  כנס
תגובות
 
05.06.2016, 07:40

כל הכבוד לדר אביקם הראל על המבצע!1