הרופא מ"איכילוב" שחשף הקשר בין זיקה למיקרוצפליה

רופא ישראלי בכיר, פרופ' גוסטבו מלינגר, מנהל היחידה לאולטרה-סאונד מיילדותי ולגינקולוגיה במרכז הרפואי "איכילוב" בתל-אביב, היה זה שחשף לראשונה את הקשר שבין נגיף הזיקה לבין מיקרוצפליה בתינוקות, במהלך ביקור מקרי בברזיל.

פרופ' מלינגר, החתום על המאמר המדעי הראשון המתאר את הקשר ביחד עם עוד חמישה רופאים ברזילאים, תיאר את שני המקרים הראשונים המקשרים בין הנגיף, המועבר על ידי יתושים מזן "אדס מצרי", לבין הופעת נזק מוחי חמור ומיקרוצפליה ("קטנות הגולגולת") בעוברים לנשים שחלו במחלה.

הנגיף מעורר עתה בהלה ברחבי העולם, ובמיוחד באמריקה הלטינית. חלק מרשויות בריאות ביבשת הזהירו נשים שלא להיכנס להריון בתקופה הקרובה. משרד הבריאות הישראלי הזהיר נשים בהריון שלא לנסוע למקומות בהן נרשמה התפרצות של המחלה.

בשיחה עם "דוקטורס אונלי" סיפר אתמול (ג') פרופסור מלינגר:
"לפני כחודשיים הגעתי לסאו-פאולו כדי להעביר קורס על אולטרה-סאונד. אחת המשתתפות, רופאה ברזילאית, סיפרה שם כי היא חושדת שאישה הרה נושאת ברחמה עובר עם היקף ראש קטן מהרגיל. בדרך כלל, עיוות שכזה מתגלה לנו רק לאחר הלידה. אנחנו יודעים שתינוק שנולד עם היקף גולגולת קטן מאוד יסבול בסבירות גבוה מפגיעה נרחבת ומבעיות רבות אחרות בהמשך חייו.

תמונת אולטרה-סאונד המציגה תינוק עם פגיעה מוחית כתוצאה מנגיף ה"זיקה" (צילום: "איכילוב")

"לפני כחודשיים הגעתי לסאו-פאולו כדי להעביר קורס על אולטרה-סאונד. אחת המשתתפות, רופאה ברזילאית, סיפרה שם כי היא חושדת שאישה הרה נושאת ברחמה עובר עם היקף ראש קטן מהרגיל"

"בבדיקת מי שפיר שנעשתה לאותה אישה הרה נמצא הנגיף. זה היה חידוש. במקביל, תוך כדי הקורס הגיע אלינו עוד דיווח על מקרה דומה באשה אחרת. שתיהן, אגב, עדיין לא ילדו.

"מאחר שמאז אוקטובר נרשם בברזיל זינוק חד מאוד, גדול פי כמה מהמצופה מבחינה סטטיסטית במספר המקרים של תינוקות שנולדו עם מיקרוצפליה (4,000 לעומת 150 בשנה שעברה כולה, מערכת ד.א.) קיבלתי בקשה מיוחדת ממשרד הבריאות הברזילאי לבצע בדיקת אולטרה-סאונד בשיטה ייחודית שפיתחתי, כדי להתבונן במוח העובר.

"בדרך כלל בבדיקות טרום-לידה רגילות לא עושים בדיקה כזאת. שתי הנשים ההרות הוטסו לכן במיוחד אלי לסאו-פאולו ממדינת פאראיבה, מרחק של 2,000 ק"מ, כדי שאבדוק אותן. היקף הראש הקטן, מלווה בנזק חמור לרקמות המוח אצל שני העוברים שנשאו ברחמן, אובחן בבירור. הרופאה הברזילאית, ד"ר אדרינה מלו, דיווחה בהמשך הקורס שראו כבר ששה ילדים עם מיקרוצפליה. ונכון לעכשיו הם ראו כבר 12.

"החשד שקיים אולי קשר בין עקיצת יתוש מזן מסוים הנושא את הנגיף עלה במהלך ההשתלמות. ייתכן, חשבנו, שזו הסיבה לפגם המוחי. אנחנו יודעים שמחלות גנטיות לא יכולות להתפרץ לממדי אפידמיה – ומה שמתרחש בברזיל זו בהחלט התפרצות אפידמית. לכן, הרעיון שקרוב לוודאי שיש סיבה אחרת למום בעובר, גורם סביבתי כמו נגיף או זיהום ממקור אחר, עלה תוך כדי הבירורים בהקשר לתופעה.

"על המקרים שאותם ראיתי כתבתי (עם העמיתים האחרים) מאמר מפורט, שפורסם בתחילת חודש ינואר בכתב העת הרפואי המוביל בתחום האולטרה-סאונד המיילדותי. מסתבר שהיה זה המאמר הראשון מסוגו. עד כה תוארה בספרות המדעית 'העברה אנכית', הדבקה ישירה של הנגיף מהאם לעובר בזמן הלידה. שני מקרים דווחו בעבר, כאשר יילודים נדבקו סמוך מאוד למועד הלידה. רק כאשר הם יצאו לאוויר העולם נמצא שחלו במחלת זיקה, שהיתה קלה".

פרופ' גוסטבו מלינגר (צילום: "איכילוב")

"שתי הנשים ההרות הוטסו לכן במיוחד אלי לסאו-פאולו ממדינת פראיבה, מרחק של 2,000 ק"מ, כדי שאבדוק אותן. היקף הראש הקטן, מלווה בנזק חמור לרקמות המוח אצל שני העוברים שנשאו ברחמן, אובחן בבירור"

במאמר שכתב פרופסור מלינגר הוא הוסיף, כי כאשר העוברים היו ברחמן של הנשים, שתיהן הציגו תסמיני זיקה. תוצאות בדיקות הדם שנערכו להן היו שליליות לנגיף. הוא נמצא רק במי השפיר. במקרה האחד האשה היתה בשבוע ה-30 ויום אחד של ההיריון, ובאולטרה-סאונד נמצא שהיקף ראש העובר הוא 246 מ"מ מתחת לצפי לעובר במועד הזה. משקל גופו הוערך ב-1179 גרם ונראו עיוותים נוספים בעצמות ופגמים במוח שכללו אטרופיה והסתיידות במוח הקטן, פגיעה בכלי דם ובגזע המוח.

המקרה השני היה אצל אישה בשבוע ה-29 ויומיים להריון. היקף הגולגולת של העובר היה 229 מ"מ מתחת לצפי למועד, עם משקל גוף של 1018 גרם בלבד. אובחנו פגמים בחלקי מוח שונים ובעיניים (קטרקט בשתיהן והסתיידות תוך עינית) וכן חוסר התפתחות או פגיעה בתלמוס. עין אחת הייתה קטנה יותר מהאחרת.

לדברי פרופ' מלינגר, שני המקרים נראו דומים למה שנראה בזיהום בווירוס CMV, אבל הרבה יותר חמור ובתבנית הרסנית. "כך התבססה ההבנה שמדובר בקשר בין הנגיף למיקרוצפליה ולכל שאר הפגמים המוחיים", סיפר פרופסור מלינגר.

"מקורו של הנגיף זיקה באוגנדה", הדגיש, "והוא התגלה שם בשנות ה-40 של המאה שעברה. הוא התפשט מאפריקה לאסיה וגם לאיים באוקיאנוס השקט. התפשטותו לאמריקה הלטינית החלה בערך לפני כשנה. הוא גורם להתפרצות של מחלה אצל מבוגרים שמתבטאת בחום, כאבי פרקים חזקים, דלקת חריפה בעיניים ופריחה בעור. לא בדיוק דמוית-שפעת. הדבקה מאדם לאדם תוארה במקרים בודדים. המחלה עוברת מאליה בתוך 3 עד 12 ימים ולא משאירה עקבות. מה שלא היה ידוע עד כה, הוא שהנגיף מחולל נזק כה קשה בעובר.

"עמיתים בברזיל כתבו לי מיד כאשר החלו להתפרסם שם דיווחים על עוד ועוד ילדים עם מיקרוצפליה. התקשורת המקומית דיווחה על מקרים כאלו בקצב גדל והולך – ולרופאים לא היה הסבר מה גורם לתופעה. שלא לדבר על כך שאין חיסון וגם לא טיפול. קיבלתי מעמיתי קטעי עיתונות והחלה התכתבות ערה בינינו כדי לנסות ולספק פתרון לתעלומה".

על השאלה אם יש מקום לחשוש שהנגיף באמצעות אותו יתוש יגיע לישראל, עונה פרופסור מילנגר: "אין סיכוי או שהסיכוי קלוש מאד. נכון, את המחלה עצמה אפשר לייבא, אבל אז מדובר במי שנעקץ עוד בהיותו באזור האנדמי. האזהרה מפני התפשטות מחלת זיקה לכל רחבי אמריקה איננה מדויקת. אני לא מעריך שהנגיף, שנישא על גבי היתוש מזן "אדס אגיפטי", יגיע כך לקנדה או לאזורים הצפוניים של ארה"ב. יתכן שיגלו את היתוש בדרום פלורידה, בדרום קליפורניה. מהתיאורים לגביו עולה שאזור פעילותו קרוב לקו המשווה וחוג הסרטן והגדי – כלומר אזורים חמים. יתושים מעבירים נגיפים וכך מגיעות מחלות כמו קדחת דנגי או קדחת מערב הנילוס".

הוא מטיל ספק ביעילות מאמצי הריסוס עליהן הודיעה ברזיל. "בברזיל אזורים נרחבים הם ג'ונגלים, שהם מדגרות ליתושים. קיימת לכן בעיה של ריסוס. ה'זיקה' התפרצה שם בצפון-מזרח המדינה ובהדרגה התפשטה. אני לא מעריך שיגיעו דיווחים על המחלה ועל יתושים אלו מאזורי הקצה הדרומי של מדינות אמריקה הלטינית", אמר.

הוא מוסיף: "בארץ, כאשר מתגלה בבדיקות שעוברת אישה הרה שיש איזושהי בעיה עם העובר – מומלץ מיד על הפסקת ההיריון. בברזיל, מסיבות דתיות, אמונות שונות וגם על פי החוק, אין הפסקת הריון. לכן גם לא מבצעים בדיקות רגילות בהיקף כמו שנשים בישראל עוברות במהלך ההיריון. לכן, הרשויות מציעות בעצם לנשים שלא לקיים יחסי מין, לא להיכנס להריון – שזו המלצה מאוד לא סבירה לנשים צעירות".

לדיווח המדעי על שני המקרים לחצו כאן