צוות רופאים וחוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת "דיוק" ו-MIT, ביחד עם חברת "לומיסל" (Lumicell), הודיע כי פיתח רכיב חדיש הניתן בהזרקה, שגורם לתאים הסרטניים שבגידול לזהור. לדברי הצוות, הפיתוח יכול להגביר את יכולתו של מנתח לאתר את המיקום המדויק של תאי הסרטן ולסלק אותם כבר בניסיון הכירורגי הראשון.
עוד בעניין דומה
על הטכנולוגיה החדשה דווח בכתב העת Science Translational Medicine, ונמסר כי בניסוי הראשון בה משתתפות 15 חולות סרטן שד מסוג סרקומה של הרקמות הרכות. החומר שבו משתמשים הוא חומר נוזלי בשם LUM015, והשימוש בו אינו מלווה בתופעות לוואי שליליות.
כיום, ניתוח להסרת גידול סרטני מתבסס על הדמיה צולבת באמצעות סורקים: MRI ו-CT. שני הסורקים מנווטים את הכירורג לרקמת הגידול ולסביבתה. אלא שבמקרים רבים, נמסר בדיווח, רקמות מסורטנות סביב הגידול אינן מזוהות ונשארות בגופו של המטופל, מה שמחייב ניתוח שני וטיפול קרינתי.
אפקט הזוהר אינו נראה לעין בלתי מזוינת ויש לאתר אותו באמצעות מכשיר הדמיה ידני עם מצלמה רגישה במיוחד, שגם היא פותחה לצורך זה
"במהלך הניתוח, פתולוג יכול לבדוק את הרקמה לזיהוי התאים הסרטניים שבקצה הגידול, והוא משתמש לשם כך במיקרוסקופ. אלא שעקב גודל תא הסרטן לא ניתן לבדוק את כלל פני השטח של האזור המנותח בעת ביצוע הניתוח", כתב פרופ' דיויד קירש (Kirsch), מומחה לרדיו-אונקולוגיה, פרמקולוגיה וביולוגיה של הסרטן ב"דיוק".
"מטרת הפיתוח היא לתת לכירורגים טכנולוגיה פרקטית ומהירה, שתאפשר להם לסרוק את מצע הגידול הממאיר במהלך הניתוח ולראות שאריות זוהרות של תאי סרטן", הוסיף פרופסור קירש.
בדיווח נמסר עוד, כי צוותי מחקר במקומות שונים בעולם מחפשים טכנולוגיות כדי לסייע למנתחים לראות טוב יותר את תאי הסרטן. יש שמשתמשים כבר במנגנון דומה ל-LUM015 שמתופעל בידי אנזימים. הניסוי שמוביל הצוות מאוניברסיטת "דיוק" ומתואר בכתב העת המקצועי הוא, לדברי ד"ר קירש, "הראשון שבו נעשה שימוש ברכיב הדמיה מתופעל בידי פרוטאז (protease-activated imaging agent), שכבר נבדק לצורך בחינת בטיחותו בבני אדם".
לדבריו, החומר הזוהר פותח בחברת "לומיסל" בעקבות מחקר ב-MIT. ניסוי בעכברי מעבדה הוכיח את יעילותו. הצטברות החומר הזוהר בגידול הממאיר - מה שיוצר אפקט זוהר ברקמת הסרטן - היתה בממוצע פי חמישה ברורה ובהירה יותר מאשר הצבע הרגיל של הרקמה או השריר. עם זאת, אפקט הזוהר אינו נראה לעין בלתי מזוינת ויש לאתר אותו באמצעות מכשיר הדמיה ידני עם מצלמה רגישה במיוחד, שגם היא פותחה לצורך זה בידי אותו הצוות.
"היעד הוא תמיד לסלק מהגוף 100% של הגידול הממאיר, ושוליים מהרקמה הבריאה סביב קצותיו", הוסיף המחבר הבכיר של דו"ח המחקר, ד"ר בראיין בריגמן (Brigman), ראש המחלקה לאורתופדיה אונקולוגית ב"דיוק" ומנהל תכנית הסרקומה במכון הסרטן של "דיוק". "בהמשך ההליך הפתולוגים מבצעים אנליזה של שולי הגידול במשך כמה ימים כדי לוודא שהם 'נקיים' מתאי סרטן".
"השיטה הפתולוגית הזו, המיועדת לקבוע אם נותרו שרידי גידול ממאיר בגופו של המטופל, היא הטובה ביותר שנמצאת כיום בידינו והיא בשימוש כבר עשורים אחדים - אבל היא איננה מדויקת כפי שהיינו רוצים שתהיה", ציין ד"ר בריגמן.
"אם הטכנולוגיה החדישה שפיתחנו עתה תרשום הצלחה בסדרת הניסויים שכבר החלה – היא תחולל שינוי מהותי ומשמעותי בצורת הטיפול בסרקומה. אם נגדיל את מספר המקרים שבהם 100% מהגידול הממאיר מסולק , נוכל למנוע ניתוחים רבים ופוטנציאל לחזרה של הסרטן. כשנדע שמדובר בשאריות של המחלה נוכל לכוון טוב יותר את טיפולי הקרינה, ואפילו להפחית בכמויות הקרינה שהמטופל יקבל".
בהודעה שפירסם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת "דיוק" נמסר, כי בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס החל ניסוי להערכת הבטיחות והיעילות של ה-LUM015. זאת, במסגרת מחקר פרוספקטיבי שבו משתתפות עתה 50 נשים חולות סרטן שד. במהלך השנה יצטרפו לניסוי עוד מרכזים רפואיים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
